כוחות על: לבחור לנוע קדימה

כוחות על: לבחור לנוע קדימה

כיצד הפכה הבינה המלאכותית עבורי מדבר טכני להזמנה עמוקה להתחבר לעוצמה שבי – ולבחור לנוע קדימה.

בפאנל מרתק בפסטיבל על ה-AI, גיליתי שהטכנולוגיה המתקדמת היא לא רק כלים ותוכנות – היא מראה. מראה שמזמינה אותנו לשחרר את הישן, להתחבר למהות, ולבחור באומץ לבנות את הסיפור מחדש שלנו. על כוחות-על, על בחירות יומיומיות, ועל תנועה לעבר עתיד שמתחיל בפנים.

במהלך הפסטיבל, ישבתי והקשבתי. לא רק למילים – אלא למה שנשמע בין השורות. משהו בתוכי התעורר.

דיברו שם על AI, על בינה מלאכותית, על השינויים המטורפים שכבר כאן – לא בעתיד, עכשיו. דיברו על מקצועות שנעלמים, על מקצועות חדשים שנוצרים, על האפשרות שלנו לבחור – לא לברוח למערה, לא לקפוא, אלא לצעוד בדלת הזו, שמזמינה אותנו לנוע קדימה.

ופתאום זה הכה בי.
לא מדובר רק בטכנולוגיה. מדובר ברוח. מדובר ביכולת שלנו לפנות זמן מהעיסוקים השוחקים, ולתת מקום למה שבוער בלב. למה שאנחנו באמת אוהבות לעשות. למהות שלנו.
האם אני מוכנה לעצור רגע ולשאול: מה מבעיר בי תשוקה? מהו אזור הגאונות שלי?

הבנתי שהבינה המלאכותית לא באה לקחת ממני – היא באה לשחרר אותי.
אם רק אסכים.
אם רק אעז.

כי יש לי סיפור. כמו לכולנו. סיפור שמורכב מהחלטות, מהסתעפויות, מרגעים שבהם בחרתי – או לא בחרתי.
והשאלה האמיתית היא: האם אני גיבורת הסיפור שלי, או רק דמות משנה בסיפור של מישהו אחר?

אני לא רוצה לחיות יותר כמו אחת שמחכה.
מחכה שיגיע הזמן הנכון.
שיהיה לי התקציב, העיצוב, התמיכה, הכוח.
לא רוצה לקחת איתי חלומות לבית הקברות רק כי פחדתי להתחיל.

ההשראה הגיעה פתאום. כמו נר קטן שנדלק בלב.
ומה אם ה-AI, כל הטכנולוגיה הזו, כל הרעיון החדש הזה – מה אם הוא פשוט דלת?
מה אם הוא מציע לי כוחות-על חינמיים, זמינים, שמהותם היא לא לשלוט בי – אלא להזכיר לי שאני זו שבוחרת?

לבחור לא לקפוא.
לא להדחיק.
לא לחכות.

כי אין קו סיום. החיים האלה הם לא תחרות.
הם תנועה.
תמיד יש עוד שינוי, עוד הזדמנות, עוד רגע לבחור אחרת.

ובחרתי.
להיות זו שנועצת מבט קדימה.
זו שבוחרת להיות רלוונטית, נושמת, נועזת.

זו שמפסיקה לשאול אם מותר לי – ומתחילה לפעול.
זו שזוכרת, שיש לה כוחות על.
ושהעתיד – מתחיל עכשיו.