פרק 3: לשוב אל האמת שמתחת לרעש
יש בי רגישות כזו – כמו אנטנה. אני חשה את האנרגיה במילים גם כשאף אחד עוד לא אמר אותן בקול. לפעמים אני נכנסת לחדר ויודעת – דיברו עליי. לא תמיד מתוך רוע, לפעמים מתוך חוסר תשומת לב, או סתם צורך לפרוק. אבל המילים… הן שוהות באוויר.
היום, כשאני לומדת להקשיב לנשמה יותר מאשר להתרשמות החיצונית, אני מבינה עד כמה חשובה השמירה על ניקיון הדיבור – לא רק כלפי אחרים, אלא גם בתוכי.
פתחותפ, אותו חכם קדום ממצרים, כותב על רכילות כאילו ראה את הפיד שלי באינסטגרם.
"אל תחזרו על דברי רכילות שאמר אדם שלא שמע בעצמו את מה שדובר עליו."
כמה פעמים אנחנו משתפים – כי זה מרגש, כי זה מכעיס, כי זה 'מרגיש נכון'. אבל הוא עוצר אותי רגע לפני השליחה. לפני הפוסט. לפני הסיפור הלא מדויק.
"חזרו רק על עובדות, ולא על דברי לעג ששמעתם. אין בהם שום הבנה אמיתית. הם נובעים מקנאה."
המשפט הזה תופס אותי חזק. קנאה – לאו דווקא בי, אלא אולי ביופיו של מישהו אחר, בצדק של מי שאני לא מצליחה להכיל. פתאום אני מבינה שהרכילות היא לא רק על ההוא או היא – היא על המקום הפנימי בי שעדיין לא שקט.
פתחותפ נותן עצה פשוטה ומדויקת:
"אם אתם רוצים לגלות מה אופיו של עמיתכם – אל תשאלו את דעתם של אחרים. לכו אליו בעצמכם. שבו אתו בשקט."
זה כל כך הפוך מהנטייה הטבעית – לברר, להתייעץ, לוודא. אבל דווקא שם, באינטימיות, נחשפת האמת.
ולפעמים, גם כשאני כבר מגלה דברים קשים – על מישהו, על התנהגות, על העבר – הוא מזכיר לי:
"אל תתנשאו. היו מתונים. אל תתרעמו עליו ואל תשפילו אותו."
אני נושמת את המילים האלה פנימה. כמה עדינות יש בהן. כמה חוכמה. לא הכל צריך לדרוש תגובה. לא כל פגיעה צריכה להוליד ניתוק. לפעמים אפשר פשוט להבין – ולבחור מחדש איך אני נוכחת מול זה.
"מה שיהיה, יהיה. איש אינו יכול לברוח ממה שצופן גורלו."
משפט שמזכיר לי להרפות. להרפות מהצורך להבין הכל, להזהיר את כולם, לשנות בכוח. יש דרך, ויש גורל, ויש לכל אחד שיעור. גם לי. ובתוך זה – אני בוחרת לשמור על ניקיון הלב שלי.
היום, כשאני מזהה שמישהו מדבר על מישהי שלא בנוכחותה, כששומעת 'שמעת מה קרה ל…', אני לא מתקרבת. אני מתרחקת בעדינות – לא מתוך שיפוט, אלא מתוך בחירה להיות מרחב של אמת.
וגם לעצמי – אני נותנת פחות ופחות מקום לסיפורים שנסחרים בכאב.
כי אני בוחרת באור. גם כשזה אומר ללכת לבד. גם כשזה שקט מדי.
במקום שבו אחרים עוסקים ברעש – אני בוחרת להקשיב.
