✨ פרק 11: לראות שזה כבר קרה – פרק על יצירת מציאות ואמונה שהיא מעבר להגיון
יש בי ידיעה עמוקה, לפעמים שקטה, לפעמים מפתיעה, שהמציאות שאני חווה היא לא כל הסיפור.
שהדברים אינם קורים לי, אלא מתוכי.
שאני יוצרת מציאות, לא רק על ידי מה שאני עושה, אלא על ידי מה שאני מאמינה, מה שאני מרגישה, מה שאני רואה בעיני רוחי כאילו זה כבר ממש כאן.
פעם הייתי מתבלבלת.
כשהדברים לא הסתדרו, כשהמציאות בחוץ לא תאם למה שייחלתי לו, חשבתי שאולי זה סימן לעצור.
אבל היום אני מבינה:
המציאות החיצונית היא השתקפות. היא לא התחלה, היא תוצאה.
והמקור? המקור נמצא בפנים.
כשבחרתי ליצור שפע, לא עבדתי יותר קשה, לא רצתי מהר יותר.
בחרתי להתכוונן.
להזיז תדרים פנימיים.
לנקות אמונות מגבילות.
להתיידד עם הקולות שמפקפקים , ולחזור בכל פעם למקום שבתוכי שאומר:
זה כבר קרה.
כן, גם כשהדברים טרם נראו,
גם כשעוד לא קיבלתי תשובה,
כשלא היה ברור אם זה אפשרי,
בחרתי לדעת.
לדעת שאני ראויה.
לדעת שאני יוצרת.
לדעת שהדברים כבר מתגבשים ברובד שאולי עדיין לא נראה ,אבל הוא חי ונושם בי.
ואז, מתוך הידיעה הזו, הפעולות באות מעצמן.
לא מתוך מאבק, לא מתוך מאמץ, אלא מתוך זרימה.
הגשמה כבר לא מרגישה כמו כיבוש, אלא כמו התגלות.
היקום, כך למדתי, הוא שדה שופע.
לא צריך להילחם בו, צריך לסנכרן אתו.
כשאני מאמינה , באמת מאמינה, אני רואה.
וכשאני רואה, זה מתגשם.
אז היום, לפני שאני יוצאת לדרך חדשה,
לפני שאני ניגשת להגשמה הבאה,
אני עוצמת עיניים,
נושמת עמוק,
ואומרת בלב שלם:
זה כבר קרה.
