המרדף אחר האושר – ומה שמצאתי במקומו
תמיד חשבתי שברגע שאגיע לשם – הכול ישתנה.
אם רק אצליח, אם רק אוכל להרשות לעצמי, אם רק אהיה בזוגיות הנכונה, אם רק אגיע ליעד הבא – אז האושר סוף סוף יגיע.
ואז זה קרה. השגתי מטרות, הגעתי לפסגות שחלמתי עליהן, והאושר באמת הופיע.
אבל זה היה זמני. התחושה הממלאת, המסחררת, ההתרגשות מההצלחה – התפוגגו לאט, כמעט בלי ששמתי לב.
ופתאום, בלי לדעת למה, שוב הרגשתי ריקנות.
ושוב חיפשתי את הדבר הבא.
📌 למה זה קורה?
📌 למה אחרי כל הישג אני חוזרת בדיוק לאותה נקודה?
📌 ואיך יכול להיות שגם כשמשהו רע קורה – בסוף אני איכשהו מתרגלת?
החיים על מסלול הריצה ההדוני
גיליתי שלתופעה הזו יש שם – "מסלול הריצה ההדוני".
היא אומרת שלמרות כל השינויים שאנחנו עוברים – טובים או רעים – רובנו נוטים לחזור לאותה רמת אושר בסיסית.
שום הישג חיצוני לא באמת משאיר אותנו מאושרות לאורך זמן, ושום כאב לא נמשך לנצח.
בהתחלה, זה היה מתסכל.
אם שום דבר לא ישנה אותי באמת, אז למה בכלל לרדוף אחרי דברים?
אבל אז הגיע הרגע שבו הבנתי – אולי החיפוש אחר אושר מתמשך הוא בכלל לא העניין.
המרדף הבלתי נגמר
שנים חייתי בתחושה שאם רק אעבור את היעד הבא, הכול ישתנה.
חשבתי שאהבה תביא לי אושר, שקריירה מספקת תשלים אותי, שכסף יספק ביטחון אמיתי.
כל דבר שהשגתי נתן לי גל של שמחה – אבל הוא דעך מהר משציפיתי.
וכשהדברים לא הצליחו כמו שרציתי? גם הכאב היה זמני.
גם מהמקומות הכי נמוכים הצלחתי להתרומם.
פתאום הבנתי – אני לא סטטית. אני משתנה, מתרגלת, מתאימה את עצמי.
האושר שלי לא מחכה לי מעבר לפינה.
הוא לא נמצא בהישג הבא.
הוא לא תלוי במשהו שאוכל להשיג – הוא תלוי בדרך שבה אני בוחרת לחיות.
הבנתי שהשאלה היא לא איך להיות מאושרת – אלא איך למצוא משמעות
📍 אושר רגעי חולף, אבל משמעות נשארת – מצאתי שאם אני מתמקדת רק בלרדוף אחרי ריגושים, אני נשארת ריקה. אבל כשאני מחפשת משמעות, כשאני נותנת, לומדת, חווה דברים עמוקים יותר – משהו בתוכי נרגע.
📍 הנסיבות לא קובעות את האושר שלי – אבל הדרך שבה אני מפרשת אותן כן – אני יכולה להמשיך לרדוף אחרי הצלחות, או שאני יכולה לעצור ולשאול – מה גורם לי להרגיש חיה?
📍 אני לא קורבן של החיים – אני זו שבוחרת איך לחיות אותם – אם כבר יש לי מנגנון הסתגלות, למה שלא אנצל אותו לטובתי? למה שלא אפסיק להיאחז בפחדים שלי ואאמין שאוכל להתמודד עם כל מה שיבוא?
היום אני מחפשת משהו אחר
אני לא מחפשת יותר "להגיע" לאנשהו.
אני מחפשת להיות כאן, עכשיו.
להתמקד במה שמרגיש לי נכון, במה שמהדהד עם האמת שלי.
אני כבר לא מחכה שהאושר יהיה תוצאה של משהו חיצוני – אני יוצרת אותו מבפנים.
לא רק דרך הצלחות, אלא דרך חוויות, קשרים אמיתיים, נתינה, צמיחה.
כי בסופו של דבר, החיים הם לא מסלול ריצה שבו אני רודפת אחרי התחנה הבאה.
הם שביל פתוח, ואני זו שבוחרת איך ללכת בו.
והבחירה הכי טובה שעשיתי – היא להפסיק לרדוף, ולהתחיל פשוט להיות.💛✨
