הקסם שבקול הפנימי
כשעצרתי להקשיב – גיליתי את הקסם
עמדתי מול המסך הריק, הסמן מהבהב כמו דופק של מחשבה שטרם נולדה.
רציתי לכתוב פוסט חדש, אבל הרגשתי כבדה, כמעט חנוקה.
"מה אני כבר יכולה להגיד שלא נאמר?" חלפה בי המחשבה.
רפרפתי ברשתות החברתיות, עיניי חולפות על פוסטים מעוצבים, מסרים חדים וברורים, תמונות מושלמות – ובלבבי התעורר הקול המוכר:
"למה לי זה לא נראה ככה?"
עצירה. נשימה. הקשבה.
ידעתי שאני חייבת לעצור.
נשמתי עמוק. עצמתי עיניים.
ובמקום לכתוב, החלטתי להקשיב.
📌 "את לא צריכה להוכיח כלום. פשוט תספרי את הסיפור שלך."
כתיבה מהלב – לא מהראש
כתבתי בלי לחשוב על מכירות, בלי לנסות להרשים.
פשוט כתבתי מהלב.
על החששות שלי, על הרגעים שבהם השוויתי את עצמי, על הקסם שמתחייב לקרות כשמתחברים פנימה.
כשסיימתי, קראתי את המילים שלי מחדש – והרגשתי חיבור עמוק.
ידעתי שהפעם, התוכן הזה נושא אנרגיה אחרת.
אנרגיה של שפע.
והקסם לא איחר לבוא…
למחרת, כשהתעוררתי, קיבלתי הודעות:
💬 "הרגשתי כאילו כתבתי את זה בעצמי!"
💬 "המילים שלך נגעו בי בדיוק במקום הנכון."
💬 "תודה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע היום."
המסר האמיתי – קול הנשמה הוא שממגנט
אז הבנתי – כשהתוכן מגיע מהנשמה, הוא באמת ממגנט.
לא בכוח, לא מתוך צורך בהכרה, אלא מתוך אותנטיות.
מתוך מתנה שרציתי לתת לעולם.
וזו בדיוק הסיבה שחשוב להקשיב.
לעצור, לנשום, לתת לקול הפנימי להוביל.
כי שם, במקום שבו אין מאמץ – נמצא הזהב האמיתי. ✨
