זיהוי החוזקות דרך החולשות
במסע לגילוי עצמי, אני מגלה שהחולשות שלי אינן מכשול – אלא מפתח. דרך ההבנה של טיפוס אישיות שלי, אני לומדת לזהות את החוזקות שמתגלות דווקא במקומות שיש לי כאב . סיפור על צל ואור, על גמישות, התמדה והתקרבות עדינה לעצמי האמיתי.
ברגע שאני מדליקה נר – אני מטילה גם צל.
וכמו שהאור יוצר צל, כך גם החוזקות הכי גדולות שלי עשויות לייצר צד אפל.
אני מגלה שלפעמים דווקא המקומות הכי יפים בתוכי – ההישגיות, החתירה לשלמות, החמלה, הצדק – יכולים להפוך למלכודת. אני רואה את זה כשאני שואפת למצוינות, ומוצאת את עצמי בלחץ תמידי. כשאני רגישה לאחרים, ולפעמים נשאבת לכאב שלהם עד שאני שוכחת את עצמי. כשאני רואה עוול ומרגישה את הצורך לזעוק ולתקן – לעיתים בקול רם מדי.
המסע שלי להבנת החוזקות שלי עובר דרך ההיכרות עם החולשות. לא כהתנצלות, אלא כהזמנה להתבונן לעומק. להכיר את השורשים.
אני לומדת על ארבעת טיפוסי האישיות לפי תורת הנפש היהודית – אש, מים, רוח ואדמה – וכל אחד מהם מייצג איכות פנימית שמביאה איתה גם אתגר.
אני מזהה את הנטייה שלי לאש – הרצון לשלוט, לשפר, לדייק – ואת המחיר שזה גובה כשאני לא נושמת. אני לומדת לרכך. לשחרר. להפנות את האש הזו פנימה, אל חזון גדול ממני, אל מטרה שיש בה שליחות.
וכשאני מבינה את הנטייה הטבעית שלי, אני פחות נבהלת מהחולשה שמתלווה אליה. אני רואה בה שליחה שמכוונת אותי לעשייה מדויקת יותר.
אני נזכרת בסיפורו של רב מוכר שמרצה מול עשרות אלפי אנשים – כריזמטי, מלא השראה.
אבל כששיתף על תחילת הדרך, שמעתי על מופנמות, על חרדה חברתית, על שיעור ראשון ששונן מילה במילה, על כמעט ייאוש.
ופתאום הבנתי – זה לא נחת עליו ככישרון מולד. זה תוצר של עבודה פנימית, התמדה, דיוק, והתמסרות לתהליך.
וזה חיזק בי את הידיעה שגם אני יכולה. לא בזכות מתנה משמיים, אלא בזכות בחירה יום-יומית להאמין בעצמי, גם כשלא קל. גם כשנדמה שאני "לא במקום הנכון".
אני לומדת לשנות את הדרך שבה אני מסתכלת על החולשות שלי.
אם אני לפעמים מתפזרת – אולי זו עדות לנפש יצירתית.
אם אני קפדנית – אולי יש בי חדות ויכולת ארגון ייחודית.
היכן שאני שופטת את עצמי – אני מזמינה חמלה. היכן שאני מסתבכת – אני מחפשת משמעות.
וכמו מים, אני בוחרת להיות זורמת, גמישה.
לא להיתקע על הקיר שמולי, אלא לחפש את הסדק, לעקוף את הסלע, להמשיך לנוע – באמונה שעם הזמן, גם האבן הכי קשה תתרכך.
היום אני מבינה שהדרך לחוזקות שלי מתחילה דווקא מהמקומות שהכי כאבו לי.
דווקא שם – מסתתר האור האמיתי שלי.
