כוחה של פגיעות – למצוא עוצמה ברכות
יש עולמות שלמים שאיננו רואים בעיניים. הם פועמים בתוכנו בשקט, כמו לחישות של הרוח ברגעים שבהם הכול דומם ואין רעשים חיצוניים. מאז ומתמיד הרגשתי את הנוכחות שלהם, לא כמראות נשגבים, אלא כהבנה עמוקה שהנשמה יודעת שיש משהו מעבר לרגע הזה – משהו שמבקש להתגלות, שמזמין אותי לעצור, להביט פנימה ולהתקרב אל עצמי באמת.
מה באמת חסר לי?
לא פעם תהיתי: מה באמת חסר לי? למה, למרות כל מה שהשגתי, יש בי מקום ריק שמבקש להתמלא? שנים חיפשתי תשובות בעולם החיצוני – באנשים סביבי, בהצלחות, בחלומות שהגשמתי. אך כמו מרדף אחר קו אופק מתרחק, הבנתי שכל אלה הם רק תחנות בדרך לשאלה עמוקה יותר:
- האם אני באמת אוהבת את עצמי כפי שאני?
- האם אני מוכנה לקבל גם את החולשה שלי?
העוצמה שבפגיעות
אנחנו חיים בעולם שמכתיב לנו חזות של חוזק, המורכבת מחומות בלתי נראות – חיוך מושלם, עשייה בלתי פוסקת, ותדמית של שלמות. אך מתחת לכל אלה מסתתרת אמת עמוקה: החוזק האמיתי נמצא דווקא בהסכמה להרגיש, להיחשף, להיות פגיעה.
פגיעות אינה חולשה, אלא עדות לאנושיות. היא הזמנה לפתוח את הלב, להסיר מסכות ולחוות את החיים במלואם. לפעמים זו דמעה שלא הצלחת להחזיק יותר, לפעמים זו עייפות נפשית או פחד מציף. לרוב אנחנו נאבקים בזה, מנסים להסתיר, להדחיק, להמשיך הלאה כאילו דבר לא קרה. אבל דווקא שם, בנקודה הכואבת ביותר, מחכה השיעור המשמעותי ביותר: הפגיעות היא הדרך שבה הנשמה מזכירה לנו שאנו חיים, שאנו אוהבים, שאנו מרגישים.
לגלות אור מתוך החושך
רגעי שבר עשויים להיראות כמו תהום, אך האמת היא שהם שערים לעולמות פנימיים עמוקים יותר. כילדים למדנו להסתיר את הדמעות, לחשוש להיפגע. אבל מה אם במקום להסתיר, נבחר להאיר? פעמים רבות גיליתי שהחלקים שהכי פחדתי לחשוף בפני אחרים הם דווקא אלה שהפכו אותי לאהובה יותר – לא בעיני אחרים, אלא בעיני עצמי.
כאשר אני מרשה לעצמי להיות פגיעה, אני מגלה את הכוח שבקבלה העצמית. החמלה והאהבה שאנו מעניקים לעצמנו ברגעים הללו הן מה שמחזק אותנו באמת. בעולם שרודף אחר הצלחות, דווקא רגעי החולשה מבקשים מאיתנו דבר פשוט אך כה מהותי: חמלה. להפסיק לשפוט, לא להדחיק, אלא לשבת עם עצמנו, כמו עם חברה טובה שאומרת: "אני כאן איתך."
למצוא עוצמה דווקא מתוך השבר
מדהים לגלות שכאשר אנחנו מרשים לעצמנו להישבר, אנו מבינים שאיננו ניתנים להכנעה. דווקא ברגעים שבהם הכול מתפרק, אנחנו מוצאים בתוכנו עוצמה חדשה, שער אל אהבה אמיתית – אהבה לעצמנו, לחיים, לעולם. זהו השער האישי שלי – שער האהבה שלי.
הזמנה אל המסע
אני מזמינה אותך להאמין במסתורין שבאהבה. הפגיעות היא לא חולשה – היא קריאה ללב להיפתח ולהאמין שלמרות הכול, ואולי דווקא בזכות הכול, את חזקה יותר ממה שאי פעם חשבת.
השער הזה קיים בתוכך, מחכה לרגע שבו תבחרי להיכנס פנימה. שם, במקום שבו את מקבלת את עצמך לגמרי, את מגלה שהלב שלך הוא הבית – מקום שבו אהבה לעולם אינה נגמרת.
הפגיעות אינה הסוף – היא ההתחלה. היא פתיחת הלב, צמיחה, פריחה. אני מקווה שהמסר הזה יגע בך ויזכיר לך את הכוח האמיתי שבך. 💖
