הבחירה לשחרר
בחרתי לוותר על כעס, שליטה, ביקורת ושיפוטיות.
הוויתור הזה היה מסע עמוק, אישי ופנימי, שהתאפשר מתוך ההבנה ששינוי הוא הכרחי. הייתי במצב שבו הרגשתי לכודה בתוך הכאב שלי, בתוך הדיכאון העמוק שהכביד על חיי.
הבנתי שאם לא אשחרר את הכעסים והפחדים, לא אצליח להתקדם, לנשום באמת.
ההחלטה והדרך
ההחלטה לוותר על השליטה והגאווה נולדה מתוך תהום של עצב, מתוך רגעי כאב חדים שהכריחו אותי להביט פנימה ולהתעמת עם האמיתות שלי.
למדתי לסלוח לעצמי ולאנשים הקרובים אליי – לאלו שאהבתי ולפעמים גם פגעתי בהם.
למדתי לשחרר באהבה מערכות יחסים שכבר לא שירתו אותי, שנתנו את שלהן והיו צריכות להגיע אל סיומן.
המסע לסליחה
המסע הזה התחיל בתהליך עמוק של סליחה.
ראשית, לעצמי – על כל הפעמים שהקשיתי על עצמי, שלא הייתי עדינה עם עצמי.
לאחר מכן, שלחתי תפילה בלב, עם כוונה עמוקה, בבקשת סליחה מכל מי שאי פעם נפגע ממני, בכל דרך שהיא.
לקיחת אחריות
התחלתי לקחת אחריות – על המחשבות שלי, על הרגשות שלי, על איך אני מגיבה למציאות.
במקום לתת לרגשות השליליים לשלוט בי, בחרתי ללמוד לנהל אותם כך שישרתו אותי, ולא ימשיכו לייצר סבל עבורי ועבור הסובבים אותי.
הבנתי שעליי לשים לב, לבחון את עצמי ביושר – היכן אני עדיין צריכה לעשות עבודה.
מול עצמי, מול ילדיי, מול אמי, מול אחותי, מול המשפחה והסביבה כולה.
התחלתי למדייק את עצמי, להשתפר, להיות מודעת יותר למה שאני בוחרת לשמר ומה שאני בוחרת לשחרר.
תהליך השחרור
הוויתור על שליטה וכעסים לא התרחש ברגע אחד – זהו תהליך.
תהליך של קבלה, של נתינת מקום לכל הרגשות שבתוכי, גם הכואבים שבהם.
למדתי להיות כנה עם עצמי, להיות אמיצה מול האמת שלי, ללא מסכות וללא סיפורים שהאגו מספר.
התמסרתי להבנה שהחיים הם מה שאני בוחרת לראות בהם.
חופש פנימי
למדתי שאף אחד לא חייב לי דבר, ושגם אני איני חייבת לאף אחד דבר.
למדתי שכשאני משחררת את הכבלים, אני משחררת את עצמי.
הבנתי שהכול הוא אהבה, ושהתבוננות אחרת יכולה לשנות מציאות שלמה.
הבנתי שכל אחד חי את הפרשנות שלו, ושאני יכולה לבחור לא להיאחז בדברים שאינם בשליטתי.
אני מודה על השיעור הזה, על השחרור, על האפשרות לבחור אחרת.
תודה על הדרך, תודה על השינוי, תודה על החיים.
