מסע אל מאחורי ההתמכרויות
ההתמכרות כסימן לחוסר פנימי
במהלך הדרך שלי, למדתי שההתמכרות אינה מתחילה מתוך צורך פיזי בלבד.
מאחורי כל דחף, כל אחיזה, כל צורך בלתי נשלט – מסתתר חוסר, חלל רגשי המבקש להתמלא.
זה יכול להיות ריק שנולד מתוך כאב ישן, חוסר ביטחון, או רצון עמוק לחום וקבלה.
📌 ההתמכרות – בין אם היא חומרית או רגשית – הופכת למנגנון שמנסה לגשר על הפער, למלא את החסר שנפער בנפש.
הרגל רע או צורך עמוק?
במשך תקופה ארוכה חשבתי שהתמכרויות הן תוצאה של הרגל רע.
אנשים אוגרים חפצים, צורכים מזון בצורה אובססיבית, מחפשים אישורים חיצוניים או נמלטים למסכים – אך לא הבנתי לעומק מדוע.
עד שהתחלתי להעמיק פנימה.
עד שהתבוננתי בעצמי.
עד ששאלתי – למה?
התמכרות כסיפור של כמיהה
גיליתי שהתמכרות אינה רק פעולה חיצונית, אלא סימן.
היא דופקת בדלת ומספרת סיפור של כמיהה.
📌 האדם שצובר חפצים אינו בהכרח אוהב אסתטיקה או מפחד משחרור – לעיתים, הוא מחפש ביטחון ורוצה לייצר סביבה שתספק לו תחושת שלמות.
📌 כמו שמחשבות טורדניות מעמיסות על הראש, כך גם חפצים יכולים להעמיס על הבית – ושניהם יוצרים עומס פנימי.
📌 ההתמכרות שלי לקנאביס לא נבעה רק מההרגל עצמו – היא הייתה ניסיון להקהות תחושות, לייצר רוגע מדומה במקום שבו היו סערות פנימיות.
הדפוסים שכובלים אותי
רבים מאיתנו מאמצים הרגלים שהפכו לכבלים.
אנחנו אומרות לעצמנו ש'ככה אנחנו', שזו נטייה אישית, שזה חלק מהזהות שלנו:
🗣️ "אני אגרנית."
🗣️ "אני לא יודעת לשחרר."
🗣️ "אני חייבת את זה כדי להרגיש טוב."
אבל ברגע שאני מזהה את הדפוס הזה, אני יכולה להתחיל ליצור שינוי.
אני יכולה להבין שהנטייה אינה הזהות, אלא דפוס מחשבה שניתן להמיר.
הדרך החוצה – שאלות שמובילות לשינוי
הדרך החוצה מתחילה בשאלות:
📌 מה זה נותן לי?
📌 איזו תחושה מתעוררת בי כשאני מחזיקה בזה?
📌 מה קורה לי כשאני מנסה לשחרר?
השאלות הללו לא תמיד מקבלות מענה מידי, אבל הן מציפות רמזים לתוך התודעה.
השפעה כהזדמנות לריפוי
למדתי שהתשובה טמונה בהשפעה.
כשאני רוצה ליצור שינוי אמיתי, עליי לצאת מהמעגל של עצמי ולהתחיל להשפיע החוצה.
📌 כשאני מזהה דפוס בהתנהגותי, כשאני מבינה שאני מחפשת משהו מעבר לפעולה עצמה – אני יכולה להפוך למי שמעבירה את המסר הלאה.
📌 אם אני חווה קושי, אולי הדרך להקל על עצמי היא לשתף אחרים, לעזור להם – וכך, מבלי לשים לב, לעזור גם לעצמי.
התמכרות – לא מטרה, אלא שלב במסע
🔹 ההתמכרות אינה המטרה, היא רק שלב בדרך.
🔹 היא הקריאה להתבוננות עמוקה יותר, להבנה שהחסך שאני מרגישה – לא יתמלא מבחוץ.
🔹 הוא מבקש התייחסות, ריפוי, חמלה כלפי עצמי.
🔹 וכשאני מצליחה להביא מודעות, להכניס רכות ושינוי – נוצר איזון חדש.
בחירה מודעת מול דפוס ישן
💡 היום אני שואלת את עצמי:
📌 האם אני מחזיקה במשהו כי אני באמת זקוקה לו?
📌 או כי אני חוששת לשחרר?
📌 האם אני פועלת מתוך חוסר, או מתוך בחירה מודעת?
השאלות הללו אינן פשוטות, אבל הן מאפשרות לי לבדוק אם אני נוכחת ברגע או פועלת מתוך דפוס ישן.
אני לא מה שאני צוברת
בסופו של דבר, מה שאני צוברת – בין אם זה חפצים, זיכרונות, רגשות או הרגלים – לא באמת מגדיר אותי.
📌 אני מגדירה את עצמי דרך היכולת שלי לשחרר ולבחור מחדש.
