גברת מגונדרת – מסע הלב פרק שלישי: אש טרנספורמטיבית🔥
יש תקופות שבהן אני מרגישה שהכול בוער.
הגוף, הלב, המחשבות – כמו סוס שדוהר בלי לעצור.
ולא, זו לא השריפה שמכלה – זו אש אחרת. אש שמבקשת ממני להתעורר.
אני שומעת קולות סביבי מדברים על עידן חדש, עידן של נשים.
וזה נוגע בי.
לא כאידיאולוגיה, אלא כידיעה עמוקה: הזמן הזה מזמין אותי — ואת כולנו — להשיל את העור הישן.
להשיל פחדים, תפקידים, רעיונות מיושנים על מי אני אמורה להיות, ומה מותר לי לרצות.
אני מרגישה את הנחש הזה בתוכי – זוחל בשקט, נושף חכמה עתיקה.
הוא לא צועק, הוא לא דוחף.
הוא לוחש לי בעדינות:
"הגיע הזמן לגדול. מבפנים."
זה לא קל. לפעמים זה כואב, לפעמים זה מבלבל.
אבל אני מרגישה שהעולם כולו, ממש עכשיו, נמצא איתי באותו התהליך –
כולם בוערים. מערכות, רגשות, רעיונות, אפילו השיחות הפשוטות פתאום טעונות יותר, חשופות יותר.
אבל כשאני נושמת לתוך זה, אני מבינה:
האש הזו לא באה לשרוף.
היא באה לעורר.
לעורר אותי לחיים אותנטיים.
להדליק בי את הלהבה של האמת שלי.
זו לא להבה שמנצחת תחרויות, אלא כזו שמאירה את הדרך בשקט, בהתמדה, באהבה.
אני רואה סביבי נשים – וגם גברים – שקמים פתאום עם אור חדש בעיניים.
זה עידן של שינוי, עידן שבו הלב חוזר למרכז.
והלב הזה, שלי, כבר לא מוכן להתפשר על חיים של חצי אמת.
הוא בוער באש של יצירה, של חופש, של נשיות חדשה, עמוקה וחכמה.
אני מתחילה להבין –
האש הזו היא לא אויבת. היא מורה.
