הקושי והאובדן
הקושי העצום שנקלעתי אליו התחיל באובדן היקר לי מכל – בעלי, אהוב ליבי, שנפטר והשאיר חלל עצום בחיי. חודשיים לאחר לכתו, בעודי מתאבלת, שבורה וכואבת, הגיע משבר נוסף שטלטל את עולמי. בתי הבכורה, חלק מליבי, הגישה תביעה על הבית שבו חיינו יחד.
הכאב היה בלתי נסבל. תחושת הבגידה, הכעס, ההשפלה והעלבון נצרבו בגופי. איך יכולתי להכיל אובדן כפול? איך יכולתי לעמוד מול מציאות שכזו?
תקופה של נתק וכאב
השנתיים שלאחר מכן היו רצופות כאב ונתק. לא דיברנו, לא נפגשנו. שתי נשים, אם ובת, כלואה כל אחת בכאבה. ניסיתי להמשיך הלאה, אך העצב היה כבד מנשוא. הרגשתי שאני נשאבת לתוך דיכאון עמוק, שוקעת במערבולת של צער ואשמה.
בחירה בדרך של סליחה
ביוני 2023, כשעמדתי מול עצמי, מול הכאב, מול הרצון שלי לחיות אחרת, החלטתי לקחת אחריות על חלקי בסיפור הזה. אולי לא יכולתי לשנות את העבר, אבל יכולתי לבחור כיצד אני מתמודדת עם העתיד.
החלטתי לסלוח – לבתי, לעצמי, ליקום. כל לילה, לפני השינה, התפללתי. ביקשתי סליחה. שלחתי אהבה, איחולים וברכות לבתי, לבעלה ולנכדתי הקטנה. ביקשתי עבורם בריאות, הצלחה, אושר ושלווה. התפללתי שהכאב בינינו יירפא, שהנתק יתפוגג.
פיוס והתחלה חדשה
שלושה שבועות חלפו. ערב אחד, כשישבתי לבדי בביתי, שמעתי דפיקה בדלת. הלב שלי פעם בחוזקה. ניגשתי לפתוח, ולתדהמתי ראיתי שם את בתי, בעלה ונכדתי.
ההפתעה הכתה בי כמו גל ענק של רגש. דמעות זלגו על פניי בלי שליטה. חיבקתי אותם חזק, מרגישה את חומה של בתי, את נשימתה, את החיים שחוזרים אליי.
ידעתי שהדרך עוד ארוכה, שהריפוי ידרוש זמן ואמון מחודש, אבל באותו הרגע, משהו בליבי נפתח מחדש. קיבלתי מתנה – הזדמנות לשוב ולאהוב, לבנות מחדש גשר של חום וחיבור.
הכוח שבסליחה
החיים לימדו אותי שיעור על סליחה, חמלה, ועל האפשרות לתקן, גם כשנדמה שהכול אבוד. אני מודה על המסע, על הכאב שהוביל אותי להבנה עמוקה יותר, על האור שהגיע מתוך החושך. ובעיקר, אני מודה על היכולת לסלוח – לעצמי ולאחרים.
