פרק 8 – כבוד: האחריות להיות אדם
לא תמיד אהבתי את המילה "חובה".
היא נשמעה לי נוקשה, דורסנית, כאילו מישהו בא להכתיב לי מה לעשות.
אבל ככל שהתעמקתי, גיליתי שאצל קאנט, המילה "חובה" נושאת בתוכה משהו אחר לגמרי – כבוד עצמי.
חובה, עבורו, היא לא ציות חיצוני, אלא ביטוי לאמת פנימית.
לבחירה מוסרית שנובעת מההבנה שאני חלק ממשהו גדול, קדוש, אנושי.
קאנט כותב שלילד – וגם לאדם הבוגר – יש חובות כלפי עצמו וחובות כלפי אחרים.
והוא לא מתכוון לרשימת מטלות, אלא למשהו עמוק יותר:
להכרה בערך הפנימי שיש בכל אדם.
לחובה לשמור על כבודי – לא מתוך אגו, אלא מתוך הכרה באנושיות שבי.
ולחובה לכבד את האחר – לא כי הוא מסכן או חלש, אלא כי הוא אדם, בדיוק כמוני.
אני נזכרת ברגע שקט, כמעט בלתי נראה.
בתי עמדה בתור למתקן בגן השעשועים.
ילד קטן ניסה לעקוף. היא הסתכלה עליו, ואז עליי, שאלה בעיניים: "מה לעשות?"
יכולתי לומר לה – "תעמדי על שלך", או "תני לו, הוא קטן."
אבל עצרתי. נשמתי.
ולחשתי לה: "מה מרגיש לך נכון? ומה יכבד אותך – וגם אותו?"
היא חשבה רגע, ואז פנתה אליו ואמרה:
"אני מחכה בתור, אבל אם תבקש יפה – אולי נוכל לשחק יחד."
זה היה רגע פשוט. אבל בתוכו – היה עולם.
היא לא ויתרה על עצמה. היא גם לא דחתה את האחר.
היא פעלה מתוך הבנה שיש לה זכות להיות, ושגם לאחר יש.
קאנט מדגיש – החובה שלי כלפי עצמי היא לזכור את הערך שלי כאדם.
לא להתפשר על מי שאני.
לא לעשות דברים שמבזים אותי – אפילו אם אף אחד לא רואה.
לא לוותר על העומק שלי בשביל לרצות.
וזו עבודה יומיומית.
אני פוגשת את זה במצבים קטנים:
כשאני בוחרת לומר "לא" מתוך יושרה.
כשאני שומרת על עצמי גם מול ביקורת או לחץ.
כשאני מזכירה לעצמי: אני ראויה, גם כשאני טועה.
ובאותה מידה – החובה שלי כלפי האחר, היא לא רק לא לפגוע בו – אלא לזכור את ערכו, גם כשהוא שוכח בעצמו.
קאנט כותב שאם ילד פוגע בילד אחר – אל נאמר לו "אל תעשה את זה כי הוא מסכן",
אלא נלמד אותו: "אל תפגע בו – כי הוא אדם. בדיוק כמוך."
זה שינוי תודעתי מהותי.
לא ללמד חמלה מתוך רחמים, אלא מתוך שוויון.
לא לכבד מתוך מוסכמות, אלא מתוך קשר עמוק בין נשמות.
כי חובות, בסופו של דבר, הן לא שלשאלות – אלא עוגנים.
הן מזכירות לי מי אני.
מהי הדרך הראויה לי.
מה חשוב לי לזכור, גם כשקשה, גם כשאני נסחפת.
וכשאני חיה מתוך זה –
כשאני מכבדת את עצמי, לא כתגובה, אלא כהוויה –
אז הכבוד שאני נותנת לאחרים בא ממקום טהור.
לא כי צריך.
כי ככה נכון לי לחיות.
