סבתא אהבה
שבת בבוקר. אור רך מציף את הבית, וריח הקפה מתערב בצחוקם המתגלגל של נכדיי האהובים שממלאים את חלל הבית בחיים, באור ובאהבה. אדלי, בת שלוש, מלאת אנרגיה ושובבות, ושאייל, בן חצי שנה, המתוק שעדיין מתגלה לעולם, ילדיה של בתי הבכורה ג'סיקה. אליהם מצטרף אורי דוד, תינוקי קטן ורך, בנה הראשון של בתי השנייה רוני, שנולד לא מזמן ומביא עמו קסם חדש ומשמעות עמוקה נוספת לסבתאות שלי.
הרגע שבו הם נכנסים אל ביתי – עם העיניים הנוצצות, הידיים המושטות לחיבוק, הצחוק המתגלגל שפורץ מתוכם – הוא רגע שממלא אותי באושר אינסופי. להיות סבתא עבורם זו זכות שאין לה תחליף, אהבה שאין בה תנאים, רק נתינה טהורה, רק רצון לחבק, להיות, לשמור, להרעיף חום ולראות אותם גדלים ומשגשגים.
🧡 בבוקר שבת אנחנו יוצאים יחד אל גן השעשועים.
אדלי הקטנה רצה אל המגלשה, עיניה נוצצות מהתרגשות, שיערה מתבדר ברוח, בעוד שאייל נח על המחצלת, מתבונן בעולם בעיניים סקרניות. בזרועותיי אני מחזיקה את אורי דוד, מאכילה אותו בבקבוק, חשה את חומו הרך, את הקרבה המתוקה של תינוק שאך זה נולד. אני צועדת לצד אדלי, צופה בה מתנסה, חוקרת, צוחקת, מתרגשת – ואני שם, לא כדי לכוון, לא כדי להנחות, אלא פשוט כדי לאהוב.
אני סבתא. לא מחנכת, לא מציבה גבולות. אני פשוט שם – עבורם. להקשיב, לתמוך, לחבק.
🌿 יושבת על הספסל, מביטה בהם, והלב שלי מתמלא עד גדותיו.
ההרמוניה שבין הדורות נפרשת בפניי כמו ציור שלם של אהבה. אני נזכרת בילדיי שלי – ג'סיקה, רוני, שי היקר בן עשרים ושלוש, ואוריאן אהובתי שעוד מעט בת שבע עשרה. אני רואה אותם משתקפים בנכדיי, ואני מבינה כמה אהבתי אליהם עמוקה, כמה הקשר שלנו נוכח ומשמעותי.
כמו בריזה רכה שמלטפת את הפנים בשעות הבוקר, כך גם אהבתי לילדיי ולנכדיי – שקטה אך עוצמתית, נוכחת ונטולת תנאים, עדינה אך חזקה מאין כמוה.
✨ אני חושבת על המסע שלי, על הדרך שהובילה אותי לכאן, אל הסבתאות.
אהבתי לילדיי תמיד הייתה אינסופית, אך עם הנכדים היא קיבלה עומק אחר. משהו בה הפך לרגוע יותר, נקי מדאגות, מחבק באור חדש. אני חווה דרכם את היכולת הפשוטה להיות ברגע. הם מזכירים לי איך לשמוח מדברים קטנים, איך להתרגש כמו ילד, איך להסתכל על העולם בפליאה מחודשת.
לפעמים אני מרגישה שאני לומדת מהם לא פחות משאני מלמדת אותם.
אני לומדת איך לשחרר, איך להקשיב ללב, איך לקבל את החיים כפי שהם, מבלי למהר קדימה, מבלי לתכנן כל צעד. פשוט לחיות, להרגיש, לאהוב.
אני מתמסרת לאהבה הזו, להרמוניה שהיא מביאה עימה, ויודעת שזו המתנה הגדולה ביותר – להיות סבתא.
להיות שער לאהבה. 💖
