פרק 11: ללכת עם האמת עד הסוף
פרק 11: ללכת עם האמת עד הסוף אני מסיימת לקרוא את דברי פתחותפ.סוגרת את העמוד האחרון של הכתב העתיק ביותר בעולם,ומרגישה – שהוא נכתב בשבילי.עבור הדור הזה.עבור כל מי שמחפשת…
סדרה חדשה-קול חוכמה מן הפירמידות🌒-לפני אלפי שנים כתב פתחותפ, חכם מצרי קדום, דברי חכמה שנשארו רלוונטיים עד היום.
בסדרה אישית ורגישה אני פוגשת את דבריו, לומדת מהם, ומשקפת את מסעי דרך הלב והזמן.קולו של חכם מצרי קדום מהדהד אל תוך הלב שלי – מסע למידה אישי בזמן ובתודעה.
פרק 11: ללכת עם האמת עד הסוף אני מסיימת לקרוא את דברי פתחותפ.סוגרת את העמוד האחרון של הכתב העתיק ביותר בעולם,ומרגישה – שהוא נכתב בשבילי.עבור הדור הזה.עבור כל מי שמחפשת…
פרק 10: כשהלב לא חומד – הנשמה נושמת יש רגעים שבהם נדמה לי שאני בסדר. נקייה. מדויקת.ואז מגיעה תחושת "אני רוצה את זה" –ולא כי אני זקוקה לזה,אלא כי פתאום…
פרק 9: לחיות בלי להחזיק בפחד אני מתבוננת על הפחד כמו על ענן.הוא לא תמיד מכסה את השמיים – אבל הוא שם.צף מעליי, מבקש שאשים לב אליו.מה יקרה אם אכשל?…
פרק 8: לאהוב ברכות, בלי להחזיק חזק מדי אני לא מחפשת מושלם.גם לא את הסיפור ההוליוודי ההוא שכבר מזמן לא מדבר אליי.אני רוצה קשר שיש בו אמת. נשימה. כבוד. נגיעה…
פרק 7: אמת שעוברת מאחד לשני מה נשאר אחרי שהכול נגמר?כשפרויקט מסתיים, מערכת יחסים נפרמת, חלום מתפוגג…מה נותר באמת? עבורי, יש דבר אחד שלא מתפוגג:היושרה.האם הייתי אמיתית.האם נשארה בי נדיבות…
פרק 6: המנהיגה שבתוכי לא פעם שואלים אותי – "אבל את מנהיגה?"ואני עוצרת.כי המילה הזו, "מנהיגה", נשמעת גדולה, כזו ששייכת לאחרים –למי שמובילים תנועות, קהילות, מדינות.אבל אז אני נזכרת –מנהיגות…
פרק 5: ילדיי – זרימה של נשמתי בכל פעם שאני מביטה בילדים שלי, בנכדים שצומחים, משהו בי רוטט.יש שם אהבה שאין לה מילים, וגם פחדים, וגם שאלות –איך להיות בשבילם?…
פרק 4: הצלחה בלחישה יש רגעים כאלה, קטנים, שבהם אני מרגישה שהיקום מחייך אליי.שהדברים מסתדרים, שמה שביקשתי מתגשם, שהלב שלי שלם.פעם הייתי ממהרת לספר – להכריז, לשתף, אולי גם קצת…
פרק 3: לשוב אל האמת שמתחת לרעש יש בי רגישות כזו – כמו אנטנה. אני חשה את האנרגיה במילים גם כשאף אחד עוד לא אמר אותן בקול. לפעמים אני נכנסת…
פרק 2: ללמוד לשתוק בוויכוח אף פעם לא אהבתי ריבים. גם כשהייתי ילדה, הרעש הזה של קול עולה, המתח באוויר, המבטים הננעלים – היה לי קשה לשאת אותו. הייתי שותקת.…