הבחירה להיות אני – גם אם זה כואב
האם אני בוחרת בעצמי גם כשזה כרוך בפרידה מאנשים קרובים? סיפור אישי על צמיחה, מודעות ובחירה מחדש – מתוך שיעור עומק בקורס "הכול אפשרי".
בחירה מודעת, קשרים מתפתחים ופרידות שמובילות לצמיחה – על הדרך לשייכות חדשה מתוך חיבור פנימי.
פעם חשבתי שעצמאות זה להיות לבד. היום אני יודעת – עצמאות היא לדעת לבחור, שוב ושוב, גם כשזה מכאיב. גם כשאני נדרשת לשחרר.
המסע הזה, של להיות נאמנה לעצמי, התחיל מתוך כאב. מתוך התחושה שאני מוקפת באנשים שלא באמת רואים אותי. שמערערים את הביטחון שלי, את הוודאות שלי, את מי שאני. אבל הכי עמוק – זה התחיל מהצורך האינסופי שיאהבו אותי. שיאשרו אותי. שיגידו לי – את בסדר, את שווה.
וכמו הרבה מאיתנו, גדלתי לתוך סביבה שמלמדת לאהוב – אבל בתנאי. להיות טובה – אבל בהתאם למה שנחשב. לאט הפנמתי שמה שאני מקבלת מבחוץ קובע את הערך שלי. ואם מישהו לא מאשר – אני כנראה לא שווה.
אבל הלימוד הכי חשוב שהחיים מביאים איתם, הוא זה שלא תלוי באף אחד מבחוץ: אני זו שבוחרת.
אני בוחרת על מה אני שמה את תשומת הלב. אני בוחרת את החמישה שאיתם אני מבלה את רוב זמני. אני בוחרת עד כמה אני מתקרבת, או מתרחקת – גם כשמדובר במשפחה, בקשרים ותיקים, בילדות שלי.
וזו לא בחירה קלה. כשאני מתרחקת ממישהו שגדלתי אתו, או שהכרתי במשך עשרות שנים, אני לא רק נפרדת מאדם – אני נפרדת מחלק בעצמי. אני עוברת תהליך של פרידה, תהליך של אבל. ויש בזה כאב.
אבל בכל פעם שאני אומרת לא – אני בעצם אומרת כן. כן למי שאני הופכת להיות. כן לחלק החדש שמתעורר בי. כן למהות שאני מרגישה שהיא מדויקת עבורי עכשיו.
אני כבר לא מרצה. אני כבר לא מוותרת על עצמי בשביל להישאר שייכת. אני מבינה שהשייכות האמיתית מתחילה בי. באהבה שלי לעצמי. באמונה שלי בדרכי.
אני מקשיבה למה שעושה לי טוב – ולומדת לממנן את מה שלא. אני נושמת כשקשה. מתרגלת לא לקחת ללב. לומדת לאט לשחרר שליטה על אחרים – ולהחזיר את ההגה לידיים שלי.
אני לא יכולה להחליף את המשפחה שלי. אבל אני כן יכולה לבחור איך, מתי, וכמה להיות באינטראקציה. לבחור באהבה – אך גם באהבה לעצמי.
וככל שאני בוחרת מתוך מודעות, אני מרגישה חזקה יותר. שקטה יותר. מוארת יותר. הסביבה כבר לא מגדירה אותי – אני זו שמגדירה אותי.
וזה לא קורה ביום. זו דרך. דרך של בחירה, של חיזוק, של הקשבה פנימית. דרך שכוללת גם ויתורים, אבל אף פעם לא על עצמי.
כי כל מחשבה שאני שותלת – הופכת לרגש. וכל רגש – הופך לבחירה. וכל בחירה – יוצרת את הדרך שלי.
וכשאני בוחרת בי, שוב ושוב, אני מגלה – שהעולם סביבי מתחיל להשתנות.
