נוכחות מחודשת
לראות את העולם מחדש
כשצפיתי שוב באותו הסרט, גיליתי דברים שלא הבחנתי בהם בפעם הראשונה.
זה היה כמו לגלות סוד חבוי בתוך מציאות מוכרת.
כך גם כשחזרתי להאזין לשיעור – הרגשתי שאני מחוברת יותר, פתוחה יותר להבין את המתנות שבתוכו.
זה היה מיקרו-קוסמוס של הדרך שבה אני חווה את החיים:
ככל שאני נוכחת יותר, אני מקבלת יותר.
תנועה מתמדת – לשחרר ולקבל
החיים, כמו נשימה, מורכבים מהכנסה והוצאה, מקבלה ופרידה.
וכשם שהתאים בגופי מתחדשים ללא הרף, כך גם עליי ללמוד לשחרר את הישן ולקבל את החדש.
הדרך לכך היא להביא את התודעה פנימה, אל תוך החומר.
התודעה אינה תלויה בגיל, היא חלקיק הנשמה הקורן מתוכי.
הפער בין הגוף לנפש
אני חשה בפער בין גופי לנפשי.
בשנות החמישים לחיי, נפשי עדיין צעירה, שוקקת חיים, עוסקת ויוצרת.
אך הגוף – הוא כבר מסמן את מסלולו בדרכו הבלתי נמנעת.
היכולת לקבל את הפער הזה ולהתהלך איתו היא אתגר לא פשוט, אך היא מלאה באור ואמונה.
"אני רוצה להמשיך לחיות מתוך שמחה והגשמה," אמרתי לעצמי.
"החיים מעניקים לי כל כך הרבה."
הקשבה פנימית – מעל לכל
בתוך מציאות של החלטות רפואיות מורכבות, למדתי להקשיב לאינטואיציה שלי.
לא כל אמת נאמרת על ידי רופאים, ולא כל תוצאה נמדדת במספרים.
הבנתי שעליי לשתף רק את האנשים הנכונים –
אלה שיודעים להקשיב באמת, מבלי להזין פחדים ומבלי להעמיק ספקות.
המסע האמיתי – אהבה לעצמי
כי בסופו של דבר, המסע הזה הוא מסע של אהבה –
אהבה לעצמי, לגופי, לנשמתי.
היכולת לחבק את עצמי בכל רגע, גם בזמנים של ספק וכאב, היא המתנה הגדולה ביותר.
לחזור אל הדרך
ולכן, כל עוד אני חוזרת אל הדרך, אני יודעת שהכול בסדר. ✨
