✨ פרק7: להאמין למרות הפחד-לבחור באור גם כשלא רואים אותו
פחד תמיד היה שם.
לפעמים כחושך עמוק בחדר פנימי בלב, לפעמים כלחש חרישי שמטיל ספק.
פחד ממה שיקרה. פחד ממה שלא יקרה. פחד לאבד. פחד לטעות.
אבל יותר מהכול ,פחד להאמין.
כי להאמין באמת, זה להיות חשופה. זה להסכים להיפתח, גם כשאין הוכחות, גם כשהלב רועד.
פעם חשבתי שאמונה היא היעדר פחד.
היום אני יודעת ,אמונה אמיתית מתקיימת בתוך הפחד, לא מחוץ לו.
היא לא מבטיחה שלא אפחד. היא רק לוחשת לי:
"אני איתך גם כשאת מפחדת."
כשהלכתי בדרך שלא כולם הבינו, כשהקשבתי לקול שבי שבחר אחרת, כשהרפואה אמרה דבר אחד ואני הרגשתי דבר אחר, הפחד היה שם.
אבל לצידו ,הייתה גם הידיעה הזו, העדינה, השקטה, שביקשה שאקשיב לה.
והאמונה, כמו נר קטן בלילה ,לא הבריחה את הפחד, אבל האירה את הדרך לצעוד בתוכו.
אני לומדת לא להיאבק בו.
אני מפסיקה לשפוט את עצמי על הרעד, על חוסר הביטחון, על הדמעות.
אני נושמת לתוך הפחד, ומגלה שבתוכו, במרכז שלו, יש מרחב רך של אמון.
כשאני מסכימה לפגוש את הפחד בעיניים ,אני מגלה שהוא רק רצה שאראה אותו, לא שאאמין לו.
היום, כשעולה פחד, אני שואלת את עצמי:
מה האהבה הייתה עושה עכשיו?
מה האמונה הייתה לוחשת לי?
ואני בוחרת , שוב, ושוב, ושוב , באור.
