Skip to content
דף הבית » למידה והתפתחות אישית » שיעורים – מהלב » אמונה בוראת מציאות » ✨פרק 1- כוחה של אמונה – פרק מתוך מסע פנימי

✨פרק 1- כוחה של אמונה – פרק מתוך מסע פנימי

    ✨ פרק 1- כוחה של אמונה -פרק מתוך מסע פנימי

    "אם את חושבת שאת יכולה, ואם את חושבת שאת לא יכולה -בשני המקרים את צודקת."
    המשפט של הנרי פורד נוגע בי שוב ושוב.
    פעם קראתי אותו כעוד משפט השראה חביב שתלוי במשרד של מאמן עסקי. היום אני מרגישה אותו כמו מפתח עתיק שנמצא בכף ידי.

    אני מבינה יותר ויותר שאמונה היא לא רק תקווה – היא כוח מכוון.
    כשאני מאמינה במשהו, אני פועלת אחרת. אני ניגשת אחרת אל החיים, אל עצמי, אל אחרים.

    בזמנים שבהם האמנתי שאני מסוגלת – התקדמתי. שמתי מטרות גדולות יותר, העזתי לבקש, העזתי לנסות. וכשנכשלתי, לא התמוטטתי, אלא התרוממתי. ההליכה שלי הייתה יציבה, הנשימה עמוקה יותר, העיניים פתוחות להזדמנויות. כאילו משהו בתודעה שלי יצר מרחב לאפשרות. והאפשרות הזו התגשמה.

    אבל יש רובד נוסף, עמוק יותר, שאותו אני לומדת לגעת בו לאחרונה.
    זה קורה דרך ספרים, שיחות, תובנות פנימיות – ובעיקר דרך התבוננות ישירה על החיים שלי.

    הגישה הזו אומרת שאנחנו חיות בתוך מציאות שהיא שיקוף של התודעה שלנו. לא רק ברמה הפסיכולוגית- אלא ממש, פיזית, מוחשית.
    העולם, כמו שאני רואה אותו – הוא הקרנה. הולוגרמה של האמונות שלי.
    ה"מטריקס" הזה מגיב למי שאני מבפנים. לכל מחשבה. לכל כוונה. לכל תחושת ערך או חוסר ערך שמתקיימת בתוכי.

    אז אם אני מהדהדת אנרגיה של קורבנות, אפילו בלי כוונה – המציאות סביבי תתחיל להשקיף דרך מחסור, דחייה, תקיעות.
    ואם אני נושאת אמונה פנימית, שקטה ובטוחה, שיש לי מקום, שיש לי מה להציע, שאני חלק מהשפע הזה-השפע מגיע.
    לא כי עבדתי קשה יותר. אלא כי משהו התיישר. נפתח. התסנכרן.

    אני לומדת להבחין בין פעולה שנובעת ממאמץ לבין פעולה שנובעת מהתכווננות.
    כי כשאני עושה עבודה פנימית, כשאני מתרגלת חיבור לאמונה, לביטחון שקט בעצמי -לא רק שאני מתמידה, אלא שהמציאות עצמה משתנה.
    לפעמים נדמה שפתאום דברים מסתדרים "מעצמם", אבל אני יודעת -זה לא קסם. זה התודעה שלי שמדברת עם היקום.

    ולא -זה לא אומר שאין אתגרים. אבל כשאני מבוססת על אמונה פנימית, גם הקשיים נראים אחרת.
    הם הופכים להיות שליחים ולא חומות. הזדמנויות ולא מכשולים.

    היום אני נושאת את האמונה הזו כמו מנורה בלילה. לא תמיד אני רואה את כל הדרך, אבל אני יודעת שהאור הזה בתוכי – הוא מספיק לצעד הבא.

    💫 תובנות שלקחתי ללב:

    • אמונה היא לא תקווה עיוורת – אלא שורש שצומחות ממנו פעולות, בחירות ומציאות.
    • שינוי פנימי לא רק משפיע על איך אני פועלת – הוא משנה את המרחב שמסביבי.
    • כשאני מרפאה אמונות מגבילות, אני לא רק משחררת את עצמי – אני גם פותחת שערים להזדמנויות שלא היו קודם.
    • האחריות האישית שלי היא על המרחב הפנימי – ומשם הכל צומח.
    ✨ פרק 1- כוחה של אמונה – פרק מתוך מסע פנימי
    דילוג לתוכן