🌿כשהשקט חוזר לגוף – ריפוי מבפנים

🌿 כשהשקט חוזר לגוף – ריפוי מבפנים

מסע ריפוי דרך שחרור עומס עצבי, ניקוי תודעת חולי, שחרור רגשי ולמידה לדבר עם הגוף, לא מתוך נס, אלא מתוך בחירה פנימית עמוקה.

בבוקר אחד של שקט פנימי, הרגשתי שהריפוי כבר כאן. זה לא קרה פתאום, לא באמת, זה היה תוצאה של דרך שלמה שעברתי: שחרור עומסים עצביים, ניקוי אמונות מגבילות, ריפוי רגשי עמוק, והקשבה חדשה לגוף שלי. בפוסט הזה אני משתפת את הדרך האישית שלי לריפוי הוליסטי, גוף, נפש ותודעה, כפי שאני חיה אותה היום, ומתוך הלב, מזמינה גם אותך לעצור, לנשום ולבחור בריפוי שלך.

יום אחד זה פשוט יקרה.

בלי הודעה מוקדמת, בלי דרמה גדולה.
הבוקר יעלה, והלב שלי יתמלא בתחושת אושר עדינה.
הקלה נעימה תתפשט בכל הגוף, כאילו ענן סמיך שהתעכב בתוכי במשך שנים , התפוגג.

ואני אדע.
פשוט אדע שהריפוי התחיל.

בלי ניסים, בלי קסמים חיצוניים ,
אלא תוצאה טבעית של תהליך עמוק שעברתי.
תוצאה של עבודה שקטה, סבלנית, מדויקת,
של שחרור העומס העצבי שנצבר בתוכי.

הגוף שלי, סוף סוף, מקבל את ההרשאה לעשות את שלו.
הנפש שלי, שהייתה דרוכה כל כך הרבה זמן, נרגעת.
מערכת העצבים שלי לומדת מחדש מה זה שקט.

וזה לא מקרה.
זה לא צירוף נסיבות.
זה ריפוי שבניתי בעשר אצבעות, צעד אחר צעד,
מתוך אומץ, החלטות, קפיצות אמונה, ונכונות לשחרר.

וכשאני מביטה לאחור, אני מודה לעצמי.
על כל רגע שבחרתי לנשום,
על כל תנועה פנימית שהעדפתי על פני מלחמה,
על הבחירה לגלות את הכוח שבי ולצאת למסע ריפוי עמוק.

וככל שאני לומדת ,אני מבינה:
העומס העצבי הוא המחלה של העידן החדש.

לא סתם עוד עומס, אלא השורש השקט של כל כך הרבה תופעות בגוף, בנפש, במציאות היומיומית שלנו.
וכשאנחנו לומדות לרפא את השורש הזה , אנחנו יכולות להשתחרר.

איך?

שלב אחר שלב, ריפוי בשלושה רבדים עמוקים:

ריפוי תודעת החולי -לשנות את הסיפור הפנימי

המחשבות שלנו הן כמו אדמה, אם זורעים בהן ספק, חוסר ערך, פחד, הן מנביטות ייאוש.

אבל אם אנחנו בוחרות לטפח בהן אמונה, תקווה, וחמלה ,
משהו חדש נובט.

תודעת החולי היא כמו עשב שוטה שמתחפש לאמת.
היא משכנעת אותנו שאנחנו חלשות, מוגבלות, לא ראויות.
היא גורמת לנו להאמין לרופאים פסימיים יותר ממה שאנחנו מאמינות לגוף שלנו.

והריפוי מתחיל כשאני לוקחת את המושכות לידיים.
כשהתודעה שלי עוברת ממושפעת, למשפיעה.

אני מתחילה להנהיג את מערכת העצבים שלי.
לנקות את ה"זבל המחשבתי", להאיר את המקומות החשוכים.
כמו פנס עדין שמכוון פנימה, לא לשפוט, רק לראות.
ורק מלראות , מתחיל להתפוגג מה שכבר לא משרת אותי.

ריפוי רגשי -לשחרר את התקיעות

פחד שלא קיבל מקום, נתקע.
כאב שלא קיבל עדות, הופך לתסכול.
זיכרונות שהיו גדולים מדי, נשארים כלואים בגוף, בתוך מה שהיום אני יודעת לקרוא לו: יודין.

ה"יודין האלה הם מטענים רגשיים עצומים
שנצברו מרגעים שלא ידעתי איך להכיל, איך לעבד, איך לשחרר.

והם שם.
משפיעים על כל תגובה, על כל דפוס, על כל רגש שעולה שוב ושוב,
בלי הסבר, בלי שליטה.

אבל יש דרך לשחרר אותם.

וכשאני לומדת את הדרך, זה יכול להיות פשוט.
עדין.
אפילו מידי.
פתאום הגוף נושם שוב.
משהו נפתח.
והלב נרגע.

ריפוי הגוף -כשהלב שותק, הגוף מפסיק לצעוק

הגוף שלי הוא שותף נאמן.

הוא לא נגדי.
הוא לא מקולקל.
הוא רק מדבר, בשפה אחרת.

כשהתודעה משתנה, כשהלב משתחרר ,
גם הגוף מגיב.

לפעמים זה קורה מיד,
לפעמים זה דורש עוד קצת הקשבה.
אבל פתאום אני מבינה:
הכאב הוא לא אויב, הוא שליח.
והתסמין הוא לא בעיה, אלא דלת פתוחה לתהליך ריפוי עמוק יותר.

אני לומדת לדבר עם הגוף שלי.
אני לומדת לשאול אותו, להקשיב לו,
ולתת לו מקום.

וכשהדברים האלה משתחררים ,
הריפוי קורה מעצמו.
והגוף חוזר להיות בית נעים לחיות בו.

בסופו של דבר, זה לא נס.
זה פשוט ריפוי טבעי שקורה כשמאפשרים לו לקרות.
כשהולכים יד ביד עם עצמנו,
במקום להילחם כל הזמן.

אז… מה הצעד הבא שלך?

מה את בוחרת לשחרר,
כדי לאפשר לריפוי להגיע?

נ.ב- מאיפה מגיעה האנרגיה לכל זה?

שמעתי פעם משפט שמנגן בי שוב ושוב.
הרב יובל אשרוב אמר (בערך כך):
"כל האנרגיה שאת צריכה כדי להגשים רצון, מגיעה ברגע שאת מחליטה ללכת אתו באמת."

וזה מדויק לי.

כשאני אומרת כן,
כשאני לא מחכה להיות מוכנה,
הכוח מגיע.

אם הסיפור הזה נגע בך, את מוזמנת לעצור רגע, לנשום, ולשאול את הלב שלך,
איפה בתוכי כבר מתחולל הריפוי?

הגוף מדבר אליי – ואני מקשיבה לו באהבה.

זה הרגע שבו אני עוצרת, נושמת, ונזכרת,
הריפוי כבר כאן. הוא בי.
לפעמים זה קורה בטבע, לפעמים דרך נשימה עמוקה, ולפעמים רק מלהביט בשמש.
וזה לא נס. זו בחירה. 💛

יום אחד זה פשוט יקרה.
את תרגישי הקלה בלב, נשימה ארוכה תתפוס מקום,
ותדעי: הריפוי שלך התחיל. זה לא נס, זו דרך שבחרת ללכת בה.
צעד אחר צעד, ריפוי עמוק של תודעה, רגשות וגוף.

🌿 את לא רק מקשיבה לגוף שלך, את מדברת אתו בשפה של אהבה.