לפני שהמילים הפכו לסיפורים, לפני שנולד האתר "שער לאהבה" ולפני שהעזתי לשתף את המסע שלי, משהו כבר היה קיים בתוכי.
הוא עדיין לא היה ברור.
לא היה לו שם, צורה או כיוון.
זו הייתה תחושה פנימית עדינה. זרע של אפשרות שחיכה שאקשיב לו, שאאמין בו ושאסכים לתת לו ביטוי.
היום אני מבינה שאפשר לתאר את הזרע הזה באמצעות המושג "כוח היולי” כוח ראשוני וגולמי שעדיין לא קיבל צורה מוגדרת.
מהו המושג היולי ?
המילה "היולי" מקורה במילה היוונית Hyle שפירושה חומר ראשוני.
בפילוסופיה ובמחשבת ישראל מופיע גם הביטוי "חומר היולי.”
הכוונה היא לחומר הנמצא במצב של אפשרות ופוטנציאל, לפני שהוא מקבל צורה והופך לדבר ממשי ומוגדר.
בהקשר של התפתחות אישית ורוחנית, אני מבינה את הכוח ההיולי כאנרגיית חיים ראשונית הטמונה בתוכנו.
זהו פוטנציאל שעדיין לא קיבל ביטוי.
כוח פנימי שממנו יכולות להיוולד מחשבות, רגשות, בחירות ויצירה.
מרחב פתוח של אפשרויות, המחכה שנעניק לו הקשבה, כיוון וצורה.
חשוב לי לציין כי זהו מושג פילוסופי ורוחני, ולא כוח מדעי שניתן למדוד. עבורי הוא משמש דימוי לזרע הפנימי שממנו עשויים להתחיל שינוי, יצירה וריפוי.
האפשרויות כבר חיו בתוכי
במשך שנים חיו בתוכי זיכרונות, רגשות, שאלות ומילים שלא תמיד ידעתי כיצד לבטא.
היו בי כאב שביקש הכרה, אהבה שחיפשה דרך להתרחב וקול פנימי שרצה להישמע.
גם היכולת לכתוב, ליצור ולשתף כבר הייתה שם.
היא התקיימה בתוכי כאפשרות שטרם קיבלה צורה.
לא הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. הייתי צריכה להתקרב אל עצמי, להקשיב למה שכבר נמצא בי ולהסכים לפגוש אותו באהבה.
בהדרגה התחלתי לתת מילים לחוויות שעברתי.
המילים הפכו לסיפורים.
הסיפורים הפכו לתובנות.
התובנות קיבלו מקום באתר "שער לאהבה".
מתוך המסע הזה נולדו גם רעיונות להרצאות, לספר ולמודל האישי שלי. כך כוח פנימי שהיה שקט וחסר צורה התחיל לקבל כיוון וביטוי במציאות.
כשהכתיבה מעניקה צורה לעולם הפנימי
הכתיבה הפכה עבורי לגשר בין מה שהרגשתי בפנים לבין מה שהצלחתי לבטא בחוץ.
כאשר כתבתי, כבר לא נשאתי את כל החוויות בתוכי ללא מילים. יכולתי להתבונן בהן, להבין אותן ולספר אותן מחדש מתוך המקום שבו אני נמצאת היום.
הדף העניק צורה למה שהיה מעורפל.
המילים יצרו סדר במקום שבו הרגשתי בלבול.
הסיפור אפשר לי לזהות לא רק את הכאב, אלא גם את הכוחות, הבחירות והאהבה שנולדו בדרך.
כך הכתיבה נעשתה חלק מתהליך הריפוי שלי. היא לא שינתה את מה שקרה, אך היא שינתה את הדרך שבה אני פוגשת את הסיפור וחיה איתו בהווה.
מכוח גולמי לבחירה מודעת
פוטנציאל לבדו אינו תמיד מספיק כדי ליצור שינוי.
הכוח ההיולי זקוק לכיוון, לבחירה ולפעולה כדי לקבל צורה בחיינו.
עבורי, הכיוון נולד מתוך הקשבה פנימית.
הבחירה הייתה להסכים לכתוב, גם כאשר פחדתי להיחשף.
הפעולה הייתה לפתוח את המחברת, לשתף את הסיפור ולהקים מרחב שבו המילים שלי יוכלו לפגוש לבבות נוספים.
כל צעד קטן העניק צורה חדשה למה שכבר התקיים בתוכי.
הכאב קיבל קול.
הקול הפך לכתיבה.
הכתיבה הפכה ליצירה.
והיצירה פתחה עבורי שער נוסף לריפוי, למשמעות ולאהבה.
לא ליצור את עצמי מחדש — אלא לגלות את מה שכבר נמצא בי
אחת התובנות המשמעותיות שלמדתי במסע היא שלא כל שינוי מחייב אותי להפוך למישהי אחרת.
לפעמים השינוי מבקש ממני להסיר שכבות, להשתחרר מדפוסים שכבר אינם משרתים אותי ולהיזכר בכוחות שתמיד היו בתוכי.
הכוח ההיולי מזכיר לי שבתוך כל אחת ואחד מאיתנו קיימות אפשרויות שעדיין לא קיבלו ביטוי.
ייתכן שמסתתר בנו סיפור שטרם נכתב.
חלום שעדיין לא קיבל רשות להתממש.
קול שממתין שנקשיב לו.
או דרך חדשה שכבר מתחילה להיוולד בלב, גם אם עדיין איננו רואים את צורתה השלמה.
לתת צורה למה שמבקש להיוולד
כיום אני מביטה "בשער לאהבה" ורואה יותר מאתר.
אני רואה אפשרות פנימית שקיבלה צורה.
אני רואה את הדרך שעברתי מהשתיקה אל המילים, מהכאב אל המשמעות ומההישרדות אל הבחירה בחיים שיש בהם הקשבה, יצירה ואהבה.
כוח ההיולי לא הגיע מבחוץ. הוא היה שם וחיכה שאפנה אליו מקום.
אולי גם בתוככם קיים כעת זרע קטן של אפשרות.
אין צורך לדעת מיד לאן הוא יוביל או כיצד תיראה הדרך כולה.
אפשר להתחיל בהקשבה.
לתת לו מילה אחת, בחירה אחת או צעד אחד קטן.
כי לפעמים הדבר החדש שאנחנו מבקשים ליצור אינו רחוק מאיתנו.
הוא כבר חי בפנים, ומחכה שנעניק לו צורה, כיוון וביטוי.
באהבה,
שירלי שטיגר
שער לאהבה🌿💗
